יום רגיל לגמרי אחר הצהריים ואני יושבת באולם אירועים ראשון לציון באירוע ברית לתינוק קטנטן שרק לפני כשבוע הגיע לעולם וכבר חוגגים לו אירוע מיוחד רק לו ולמשפחתו.
לפני כשבוע כשרק נולד התינוק הפיצפון לא הרבה אחרי ההודעה המרגשת שקבלתי בטלפון, נולד לנו בן בריא ומקסים, קבלתי גם הודעה שאני מוזמנת לחגיגת הברית של הקטנטן נטול הש/ם לעת עתה, בעוד שבוע באולם אירועים ראשון לציון, נשמח לראותך בין אורחינו אנא אשרי הגעה, ולינק למספר הטלפון של אשת הקשר של אולם אירועים ראשון לציון.
עד כה אני מספרת סיפור מוכר בהחלט, אין חדש תחת השמש. בכל יום נולדים עוש תינוקות לעולם והנס הזה הופך לחלק משגרת יומנו ומלווה אותנו בחיים.
גם האירועים והחגיגות לשמחות הפכו חלק מחיינו. רק לפני יומיים חגגתי עם חברים את חתונתם באולם אירועים ראשון לציון, רקדתי ושמחתי ביום המאושר שלהם ושמחנו יחד. והנה היום אני שוב מוזמנת לאולם אירועים ראשון לציון לברית של תינוק בן יומו.
כמובן שכשאר מזמינים אותי לארוע אני שמחה. התגובה הראשונית היא אושר והתלהבות. כי מה יותר משמח מלחגוג ארוע משמח יחד עם כל בני המשפחה והחברים.
אבל היום משהו השתנה אצלי. לכאורה, יום רגיל, אחר הצהריים שגרתי, יושבת לי באולם אירועים ראשון לציון בברית של תינוק, מביטה סביבי על כל החוגגים, שיושבים ואוכלים, שותים ונהנים. מוסיקה שמחה בקולי קולות, ילדים מתרוצצים באולם, אורחים נפגשים זה עם זה, מדברים ונהנים.
ואני הפעם לא חלק מכל השמחה הזאת באולם אירועים ראשון לציון.
אני יושבת לי בדממה ומביטה בכאב וברגשות מעורבים בתינוק קטנטן בוכה על אמו ומדי פעם נרגקע ושוב בוכה ושוב נרגע, עובר מיד ליד, מהאם לאב ולסבתא.
אני מביטה באם התינוק ומעבר לאיפור הכבד, הבגדים וכל המסיכות, מתחת לחיוכים והתודות שהיא מפיצה לכל עבר, אני מזהה קמט קטנטן ליד העין שמחיל לבצבץ, ועוד קמט קטנטן בזוית החיוך שמבצבץ לו גם הוא, ושניהם כאילו אומרים כי יש כאן חיים שלמים מתחת למסיכת החיוך באולם אירועים ראשון לציון.
יש כאן נערה צעירה שהפכה רק לפני שבוע לאם, יש כאן נערה צעירה שמתחת לאיפור והביגוד מנסה להחלים מפצעיה.
יש כאן נערה ילדה שהפכה בין רגע לאם ועוד לא מעכלת את כל המשמעות, היא עסוקה בלהבין, בלהבריא בלהתרגל לשינוי, להאכיל את התינוק שלה למרות הכאב הפיזי.
וכשכל החוגגים ילכו ואולם אירועים ראשון לציון ישאר ריק ודומם. היא תפרוץ בבכי משחרר, בכי שימשך אל תוך הלילה ואל עוד כמה ימים ולילות עד שיהפך לחיוך אמיתי.
